האם יש משמעות לדרך שבה אנו אוכלים,
או שכל מה שחשוב הוא בחירת המזון ומספר הקלוריות שהוא מכיל?

מתי בפעם האחרונה התבוננתם על צלחת האוכל שלכם לפני שהתחלתם לאכול?

האם יצא לכם לחשוב על הדרך שהמזון שלכם עבר עד שהגיע לצלחת שלכם,
או על חומרי הגלם המרכיבים את המנה שאתם עומדים לאכול ואיך הם ישפיעו על הגוף שלכם?

אנחנו חיים בעולם בו הכל קורה מהר, עוברים ממשימה למשימה “על אוטומט”, לפעמים בלי לעצור ולחשוב בכלל מה אנחנו עושים, אפשר לראות את זה קורה במיוחד כאשר אנחנו אוכלים.

תשומת הלב והמודעות שלנו אל האוכל שמוגש לנו ואפילו שאנו מכינים בעצמנו, נמוכה מאוד.

מרבית המטופלים שאני פוגשת אינם מבינים את המשמעות ואת ההשפעות שיש למזון על הגוף הפיזי והריגשי שלנו.

כשפונים אלי אנשים שרוצים לרדת במשקל, הסובלים מבעיות במערכת העיכול כגון גזים, נפיחות בטנית וכבדות לאחר ארוחה- הדבר הראשון שאני בודקת איתם הוא הרגלי האכילה שלהם.

עוד לפני שאני ניגשת למזון שהם בוחרים לאכול.

אכילה בהיסח הדעת, תוך ביצוע פעולות נוספות, גורמת לנו לאכול מהר, והרבה.

מה החסרונות באכילה מהירה?

אכלת מהר = אכלת יותר:

מנגנון השובע בגוף מווסת ע”י הורמונים, בתהליך זה מופרש הורמון מהקיבה אל המוח ומאותת לו שהקיבה מלאה ואפשר להפסיק לאכול.

תהליך זה לוקח כ-15-20 דקות!

לכן, באכילה מהירה נאכל כמות כפולה ממה שהיינו אוכלים באכילה איטית.

גזים, הפרעות עיכול, כבדות ועייפות:

אכילה מהירה מכניסה יחד עם האוכל הרבה אויר, ויוצרת גזים במערכת העיכול.

באכילה מהירה, המזון לא נלעס היטב, מגיע לקיבה בחתיכות גדולות כשזאת צריכה לעבוד קשה מאוד כדי לעשות את העבודה שהשיניים שלנו היו צריכות לעשות.

פעולת טחינת המזון מכבידה על מערכת העיכול, מעייפת אותה ואותנו, יוצרת התססה של חלק מהמזון בקיבה ובכך יוצרת נפיחות ואף כאב.

אז מה זה מיינדפולנס? ואיך הוא קשור לירידה במשקל?

מיינדפולנס, או בעברית “קשיבות”, היא מצב בו אנו מביאים תשומת לב מכוונת לחוויה המתרחשת בזמן הווה.

באכילת מיינדפולנס, נתמקד במזון שאנו אוכלים ובחוויית האכילה העכשוית, בקשיבות למנגנוני השובע הטבעיים של הגוף.

כתוצאה מכך, נמנע הפרעות במערכת העיכול, נישאר אנרגטיים וחיוניים גם לאחר ארוחת צהריים, ובמידת הצורך גם נרד במשקל.